My Hebrew writings שירי בעברית

העגלון והנסיכה

מוקדש לקצינה בשם קרן, אשר שירתה ביחידת "אגרופן", בבסיס חיל האוויר סירקין

זֶה סִפּוּרוֹ הַמְּרַגֵּשׁ שֶׁל הָעֶגְלוֹן שֶׁהִתְאַהֵב בִּנְסִיכָה
​כֹּה אֲבוּדָה אַהֲבָתוֹ עִוֶּרֶת
הִיא לֹא תֵּדַע זֹאת לְעוֹלָם,אוֹ כֵּן תֵּדַע
אָז תִּשְׁמְעוּ מָה הוּא כּוֹתֵב
עֶגְלוֹן קָטֵן לִנְסִיכָה גְּדוֹלָה. כֵּן כֵּן
כּוֹתֵב שִׁירָה כִּי, לֹא יָכֹל אַחֶרֶת

בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ רָאוּ אוֹתָך עֵינַי, אֲנִי אַחֵר
לֹא עוֹד עֶגְלוֹן עָלוּב עִם עֲגָלָה שְׁבוּרָה וְסוּס זָקֵן
כְּמוֹ בֶּן אַלְפַּיִם
כִּמְשׁוֹרֵר, נוֹצָה בְּיָד, הַנֵּר דּוֹלֵק, הָעֵינַיִם נוֹצְצוֹת
מְלֵא כֹּחַ בַּיָּדַיִם

הַלַּיְלָה עוֹד אָרֹך, אֲנִי רַק בִּתְחִלַּת דַּרְכֵי
קְצָת מִתְבַּיֵּשׁ, הַדָּם זוֹרֵם לַלְּחַיִּים
הַרְשִׁי לוֹמַר, כְּלוֹמַר לִכְתֹּב, אֶת מָה, אֲשֶׁר אֲנִי
חוֹשֵׁב, מַרְגִּישׁ כְּלָפַיִך

...לשירה במלואה

"לכבוד אנשי המילואים של יחידת "אגרופן

עוד יום מתחיל, השמש שוב זורחת
קפה מוכן לכל אנשי המילואים
הלב נפתח, הנשמה פורחת
זה יום גיוס כלים, גיוס הנהגים

אחד שנה אחרי שחרור, שני בן ארבעים
זקן בחוץ צעיר בפנים שמח בפנים
המוטיבציה גבוהה, מורמת רוח קרב
הוא לא חושש משום מכשול העומד לו לפניו

זה עורך דין, שני מנכ"ל, שלישי טכנאי חברת חשמל
"Hut" פקיד בכיר שגר בצפת וגם שליח פיצה
חברה גדולה של אנשים מכל מגוון
"עושה בכיף גדול, שרות ב-"אגרופן

יש ספרדים ויש ארגנטינאים ופולנים ורומנים
וטוניסאים, יש בראזילאים, יש גם תימנים
אין הבדלים כאן, כאן כולם שווים
כמו משפחה אחת גדולה, כולם ביחד
זאת ישראליות, לזה קוראים ישראלים

רוסי, גרוזיני, פרסי, כורדי, אירקי, מרוקאי
החברה כאן מכל קצוות תבל
!אנחנו צה"ל, צה"ל זה אנחנו
!אומר יותר... אנחנו ארץ ישראל


יום הולדת 20 ליחידת אגרופן

היום זה יום חשוב, היום זה יום הולדת
"זה חג לצוות שקוראים לו "אגרופן
כמעט חצי יובל, עשרים מלאו לילד
כמו סקאד, כמו טיל בליסטי עף פשוט הזמן

עשרים שנים זה לא הרבה, גם לא מעט
כן זה נכון, לזה כולם תסכימו
עד מאה ועשרים נשאר עוד מאה, אז לאט לאט
גם מאה לא כל כך הרבה, האמינו

עם כח, אומץ, אמונה, תקווה בלב. זיכרו את זה. תפנימו
שנה חולפת, עוד שנה ועוד שנה עוברת
תרגיל חילי ועוד תרגיל, עוד משימה כזאת ומשימה אחרת
מספר עשרים זה רק מספר. עוד צעד עוד מדרדה, לא גיל
זה רק עוד צעד מספר עשרים במדרגת תיפארת

מטווך 80, מטווך 90, אזור דרום, אזור צפון
רק שיירות ותרגילים, הוא לא מרפה מהם
כי "אגרופן", הוא גאווה והתקווה של חיל אוויר
הוא גאווה והכבוד של מערך נ"מ

החייליו, הם בשבילו המתנה הכי גדולה
יותר מזה, החייליו בעצם הוא עצמו, כולם ביחד, בנפרד
אז מזל טוב לכל אחד, וכל אחת, מהנהג עד למג"ד
עד מאה ועשרים כולם אומרים, אני אומר עד נצח נצחים